Diagram included at the end of Leibniz's dissertation on the art of combinations .

אודות המחלקה

אודות המחלקה 2022

כמכון טכנולוגי לישראל, הטכניון מעניק הכשרה וחינוך טכנולוגי למדעניות ולמהנדסים. לאורך השנים המטרה העיקרית של המחלקה ללימודים הומניסטיים ואמנויות בטכניון הייתה להשלים את ההכשרה הטכנולוגית הזו באמצעות מגוון רחב של קורסים במדעי הרוח, שפות, חינוך גופני, מדעי החברה והאומנויות. מאז שנת 2020, היעדים של המחלקה השתנו: היעדים הקודמים נותרו בעינם, אבל לצידם נוספו מטרות מחקר והוראה חדשות.

1 | מחקר

המחלקה מקימה קבוצת מחקר חדשה שמתמקדת בהיסטוריה, פילוסופיה, ואתיקה של מדע וטכנולוגיה (אך אינה מוגבלת לתחומים אלה). אנו מגייסים חברי סגל חדשים שמתמחים בתחומים האלה ובונים מעבדות מחקר חדשות. את סדר-היום המחקרי הזה אנו מקיימים בשיתוף עמיתי מחקר, אורחות, פוסט-דוקטורנטיות ודוקטורנטיות. חברות הסגל שלנו מקדמות גם מחקר בכתיבה אקדמית, סוגיות בין-תרבותיות, וספרות. על כן, במסגרת משימת המחקר והפעילויות המתרחבות שלנו, אנו מקבלים תלמידי דוקטורט בכל התחומים האלה.

 

2 | הוראה

קורסי ליבה

בהתאם לתחומי המחקר שלנו, אנחנו סבורים שקורסים בהיסטוריה, פילוסופיה ואתיקה של מדע וטכנולוגיה (שמטרתם לקדם אחריות חברתית וסביבתית) חיוניים על מנת להכשיר מדענים ומהנדסות באופן שלם וראוי. דגש מיוחד מושם על המגוון, האיכות והתדירות של קורסים כאלה, כך שכל תלמידה בטכניון תוכל להפיק מהם את המיטב. מטרתנו בהדגשת הנושאים האלה היא לספק את ההקשר ההיסטורי והאתי שלעיתים קרובות חסר בהכשרה הנהוגה דרך כלל במדעים ובהנדסה.

קריאה וכתיבה

בקורסי המל״ג שלנו מושם דגש מיוחד על מיומנויות הקריאה והכתיבה. מטרתנו היא להטמיע בתלמידים את המיומנות של קריאה סבלנית (שלעיתים קרובות סובלת מהזנחה), באמצעות עידוד של התמודדות זהירה וקשובה לטקסט. קריאה וכתיבה לא רק עומדות בלב ההכשרה ההומניסטית – הן גם חיוניות להכשרה מדעית וטכנולוגית. הצורך הזה מקבל משנה תוקף בטכניון, שכן ההכשרה הטכנולוגיות כאן ממוקדת בהיבטים פורמאליים וכמותיים. למותר לציין שיכולות הבעה וארגומנטציה נשענת על שליטה בשפה ברמה גבוהה.

תקשורת ומדע

מדע וטכנולוגיה לא יכולים להתקיים ללא תקשורת. יש אפילו מי שטוענים ש״תקשורת היא מהות המדע״ Garvey(1972) Griffith, &. את הקשר הזה ניתן לראות קודם כל בצורך לקרוא ולהבין את ההישגים אליהם הגיעו קודמינו בתחום, ומאוחר יותר בשלב המתקדם של יצירת רעיונות חדשים ומחקר אותם יש לכתוב, להציג ולפרסם בצורה מדויקת ומקצועית. רבים מהקורסים שלנו עונים על הצורך לפתח את הכישורים החיוניים האלה.

מוסיקה ואמנויות

בה בעת, אנו מאמינים שהכשרה וניסיון באמנות חיוניים לרוח האנושית ולפיתוח היצירתיות שלה. על כן, אנו מציעים לתלמידי הטכניון מגוון רחב של קורסים באומנויות, כולל תיאטרון, איור, ציור, וצילום. בנוסף, יש לנו תוכנית מוסיקה מפותחת שכוללת הרכבי ג׳ז, מוסיקה קלה, ומקהלה מרמה גבוהה. והרכבים אלה מופיעים בסוף כל סמסטר בקונצרט סיום חגיגי. תכנית המוסיקה מציעה גם כמה קורסים תיאורטיים בתחומי האמנות והמוסיקה.

 

3 | אתיקה משולבת

מטרת היוזמה החדשה הזו היא לפתח חשיבה ורגישות אתית בלב מסגרת ההכשרה הטכנולוגית. הפרויקט מבוסס על שיתוף פעולה הדוק בין מרצה בקורס טכנולוגי ומרצה מהמחלקה ללימודים הומניסטיים. המרצים נפגשים, ובשיתוף פעולה עם הצוות שלנו מפתחים נושאים וסוגיות רלבנטיים לקורס. באופן הזה, אנו משלבים את הסוגיות האתיות הרלבנטיות בקורס ומטמיעים חשיבה אתית בלב הכשרתם של מהנדסים. התוצאה היא שהחשיבה האתית הופכת בהדרגה לחלק אינטגרלי מארגז הכלים של המהנדס. תכנית האתיקה המשולבת מעודדת את בוגרות הטכניון לא רק ללמוד כיצד לפתח טכנולוגיות חדשות, אלא גם לחשוב אילו טכנולוגיות מן הראוי לפתח, ולאיזו תכלית.

תמלילים מתוך ישיבות הסנאט של הטכניון בנושא הרחבת המחלקה ללימודים הומניסטיים ואמנויות

דוח ישיבה מתאריך –  17.4.94

דוח ישיבה מתאריך  21.2.99

דוח ישיבה מתאריך  21.3.93 

דוח ישיבה מתאריך 8.7.58

דוח ישיבה מתאריך 25.3.58

(באדיבות ארכיון סנאט הטכניון)

 

 

אגדת צינור הדם

 

בשנת 1962, המשנה לנשיא הטכניון, הפרופסור חיים חנני, היה מוטרד מאוד ממצב ההשכלה של תלמידי הטכניון.
הסיבה לדאגתו לא היתה הרמה הטכנית של הסטודנטים, שהיתה הגבוהה ביותר בארץ, אלא מן התחושה כי לתלמידים חסרה הבנה של הקשרים פילוסופיים ותרבותיים רחבים של עבודתם. כדי לשכנע את הסנאט בנחיצותה של מחלקה אשר תוקדש ללימודים הומניסטיים רחבים הוא ערך ניסוי, ובו הציג בפני הסטודנטים שלו אתגר: לתכנן עבורו צינור המוביל דם בין נהריה לאילת.
הסטודנטים המסורים החלו מיד במלאכת התכנון. הם שאלו את הפרופסור שאלות רבות: על תווי הצינור, על תנאי השטח, על תכונות הדם וזרימתו, על הטמפרטורה הרצויה, על החומרים המועדפים לבניית הצינור ועוד. כולם הגישו תוכניות מפורטות, והפרופסור חנני הכשיל את כולם. אף לא אחד מהסטודנטים הטריד עצמו במהות הבקשה המוזרה:
מהיכן מגיעה בכלל כמות דם כזו ולשם מה צריך להזרימו לדרום הארץ?
את ממצאי הניסוי שלו הציג חנני בפני חברי הסנאט המזועזעים, אשר אישרו מיד את הקמתה של המחלקה ללימודים הומניסטיים בטכניון. 

 

* שורשי האגדה מצויים כנראה בנקודה כלשהי בין אירועים שהתרחשו במציאות ובין הדמיון. הפרופסור חנני אכן היה מוטרד בשאלת הידע ההומניסטי והפילוסופי של תלמיד הטכניון, והיכולת שלהם לשאול עצמם שאלות מורכבות ואתיות. הטכנולוגיה, לדידו, חייבת ללכת יד ביד עם רוח. הוא שאף להרחיב את המחלקה ללימודים כלליים, אשר כללה לימודי מוזיקה, ספורט ושפות, ולהוסיף קורסים חיוניים בתחומים שונים במדעי הרוח, מתוך אמונה כי על הטכניון להכשיר לא רק מהנדסים,טכנאים ופיסיקאים מן המעלה הראשונה, אלא גם בני אדם מוסריים וביקורתיים. 

בכתבה משנת 1963 מוזכר ראיון, שנערך כביכול שנה לפני כן, בין הפרופסור חנני ועיתונאי ׳הארץ׳, בו נשאל הפרופסור לגבי החינוך והידע הכללי של תלמידי הטכניון. בראיון זה, העלה הפרופסור חנני כביכול את השאלה ההיפותטית לגבי צינור הדם, והביע את דאגתו ממצב בו ״סנדלרים עוסקים באטום״ במדינה, כיוון שהסטודנטים חסרי הכשרה הומניסטית ופוליטית הכרחית (״סרגלי חישוב מהלכים״). אולי, באמת ערך הפרופ׳ חנני את הניסוי כפרובוקציה, כדי לקדם את מטרתו להרחבת המחלקה. 

כך או כך, המחלקה ללימודים הומניסטיים הוקמה, והעקרונות העומדות מאחוריה רלוונטיים מתמיד. 

 

סיפור האגדה בפודקאסט הטכניוניסטים