אורחים.ות

ימימה בן מנחם היא פרופסור אמריטה במחלקה לפילוסופיה באוניברסיטה העברית בירושלים. תחום עיסוקה העיקרי הוא פילוסופיה של המדע. מספריה:

Conventionalism, Cambridge University Press 2006

Causation in Science, Princeton University Press 2018

Rethinking the Concept of Law of Nature ( Editor) Springer 2022

כלת פרס ישראל לפילוסופיה לשנת 2022.

דוד מנהיים הנו מרצה אורח במחלקה ללימודים הומניסטיים ואומנויות בטכניון.
הוא חוקר מדיניות ציבוריתו מתמחה בסיכונים ביולוגיים וטכנולוגיים ובהשפעות של טכנולוגיות חדשות.
בנוסף, דוד הנו חוקר מוביל בארגון הסברה למתנדבי ניסוי האתגר האנושי.
הוא חקר נושאים הקשורים בנגיף הקורונה, עתיד התגובה והניטור למגפה וכן עסק בחיזוי סיכונים של AI בבנק העולמי, במועצה לסיכונים אסטרטגיים ובמכון העתיד של האנושות באוקספורד.
לד"ר מנהיים יש עשרות פרסומים בכתבי עת אקדמיים החל מחיזוי טכנולוגי ושינוי חברתי ועד למחלות זיהומיות קליניות, מביטחון בריאות ועד ביולוגיה חישובית. עבודתו האחרת על ההשלכות, הסיכונים והניהול של טכנולוגיות חדשות הופיעה ב"עניינים חוץ" ובפרסומים אחרים.

ברנבי האצ'ינס הוא מרצה אורח בטכניון. הוא עובד על הצמתים של מטפיזיקה, היסטוריה ופילוסופיה של הביולוגיה, ופילוסופיה מודרנית מוקדמת – בפרט, דקארט, שפינוזה וקוונדיש. הפרויקטים הקודמים שלו בחנו מנגנונים, רדוקציוניזם, בעיית החיים הביולוגיים וצורות חיים בהקשר של תורת הפעולה. כרגע הוא עובד על נושאים סביב אונטולוגיות מבוזרות (כלומר, אונטולוגיות שלא ניתן למצות על ידי שום תיאור בודד).

עמנואל ראטי בעל תואר דוקטור באתיקה ויסודות מדעי החיים מבית הספר האירופי לרפואה מולקולרית (SEMM) במילאנו, איטליה. הוא עבד כמעט חמש שנים באוניברסיטת נוטרדאם (במרכז ריילי למדע, טכנולוגיה וערכים ובמרכז האתיקה הטכנולוגית), וכעת הוא חוקר באוניברסיטת יוהנס קפלר בלינץ, במכון לפילוסופיה ובמכון לפילוסופיה. שיטה מדעית.

ד"ר ווסל רייירס הוא חוקר פוסט-דוקטורט במחלקה לפילוסופיה באוניברסיטת וינה. בנוסף, הוא משמש כמדען אורח בטכניון ובמכון האוניברסיטה האירופי. המחקר שלו מתמקד בהשפעות האתיות והפוליטיות של טכנולוגיות מתפתחות. בעיקר, הוא חוקר את הדרך שבה מערכות סוציו-טכניות כמו מערכות אשראי חברתי ומערכות blockchain מעצבות את ההבנה שלנו לגבי אזרחות וצדק. ד"ר רייירס הוא מחבר שותף של המונוגרפיה Narrative and Technology Ethics (Palgrave, 2020) ועורך שותף של הכרך Interpreting Technology (Rowman & Littlefield, 2021). תחומי המחקר שלו הם פילוסופיה ואתיקה של טכנולוגיה, חדשנות והרמנויטיקה פילוסופית.

תרבות דיגיטלית וחוויה רב חושית. שיתוף פעולה בין-תחומי והקשרים בין-תרבותיים בעיצוב. שיתוף פעולה בין מדענים ומעצבים בחומר חזותי.

הזדמנויות עיצוב וויזואליזציה למעורבות ציבורית עם רעיונות ותופעות מדעיים.

סביבה דיגיטלית כשטח המבחן הן למדע והן לאמנות שבו מתרחשת אבולוציה של אדם וחברה:

• שינוי תחושות חושיות
• לימודי ניווט בסביבות וירטואליות
• אתגרים חברתיים ואתיים העולים ממרחבים דיגיטליים
• פעילות בתוך נוף דיגיטלי
• היכולת לקדם שינוי חיובי ליחידים ובתשתיות
• סביבות דיגיטליות בחינוך ובמחקר ככלים למטרות אקדמיות, אינטראקציה חברתית, פרקטיקות יצירתיות

פאולה רייכרט למדה פיזיקה, מתמטיקה ופילוסופיה באוניברסיטת מינכן (LMU), גרמניה, שם גם השיגה דוקטורט. בפיזיקה מתמטית. לאחר שבילתה שלוש שנים בתור עוזרת למורה ופוסט-דוקטורט במחלקה למתמטיקה של ה-LMU, היא הפכה למרצה אורחת במרכז מינכן לפילוסופיה מתמטית (MCMP). מאפריל עד ספטמבר 2022 היא תהיה מרצה אורחת במחלקה למדעי הרוח והאמנויות בטכניון, חיפה.

פאולה רייכרט היא עמית במכון ג'ון בל ליסודות הפיזיקה. מלבד זאת, היא אחת המארגנים והמנחה של סדרת הדיונים המקוונת "חוקי הטבע". סדרת דיונים על תורת הקוונטים ותורת היחסות."

ד"ר קטי קיש חוקרת את הקשר בין היסטוריה, פילוסופיה וסוציולוגיה של המתמטיקה. לד"ר קיש דוקטורט בהיסטוריה ופילוסופיה של המדעים ממכון כהן להיסטוריה ופילוסופיה של המדעים והרעיונות באוניברסיטת תל אביב.
עבודת הדוקטורט שלה חקרה את ההשלכות של ניסיונות מהפכות לא מוצלחים בהיסטוריה של המתמטיקה על גישות פילוסופיות עדכניות לשינויי פרדיגמה ולהיפך – כיצד תיאוריות עדכניות של טרנספורמציות מדעיות יכולות לשפוך אור חדש על מה שנהוג להתייחס כ"ניסיון לא מוצלח" לשנות את היסודות של מתמטיקה.
פרויקט המחקר שלה בפוסט-דוקטורט בוחן כיצד, באיזו מידה, ואם בכלל, אובייקטים מתמטיים נוצרים, מעוצבים או מושפעים מגורמים חברתיים.