אמן בקמפוס

Shay Arick is an Israeli visual artist based in Brooklyn. Arick is a recipient of Murphy Cadogan Contemporary Arts Award and the Eileen Cooper Award For Creativity, the America-Israel Award For Excellence in Sculpture and is a HaPais Council for the Culture and Arts Artist Grant recipient, among others. He received support through many residencies and fellowships, including The International Sculpture Center, MASS MoCA, Kadist Art Foundation, Wassaic Project, Residency Unlimited, NARS Foundation, The Watermill Center Summer Residency, Ox-Bow, and New York Foundation for the Arts Immigrant Artist Mentoring Program. His work has been shown in venues such as Haifa Museum Of Art (Haifa),Y Gallery (New York), Watermill Center (New York), San Francisco International Arts Festival, Southern Exposure (San Francisco), SOMarts (San Francisco), Subterranean Arthouse (Berkeley), Ground For Sculpture (New Jersey), ZiZspace (Tel Aviv), Binyamin Gallery (Tel Aviv), Contemporary Arts Center (New Orleans), OnSpace (Beijing), Art Museum of China Central Academy of Fine Arts (Beijing) among others. Arick holds an MFA in Sculpture from The San Francisco Art Institute, where he was awarded the outstanding award for excellence. He studied at The School of Visual Arts (SVA), NYC, while earning his BFA from Bezalel Academy, Israel, from which he graduated with honors.

אמיר יציב (נ.1972) הוא יוצר סרטים ואמן חזותי המתגורר בתל אביב. כחלק מעיסוקו, יציב מתעניין בנרטיבים מהעבר ובפרשנותם העכשווית, כאשר מעבודותיו וסרטיו עולה תחושת ניכור, דרכה הוא חושף את חוסר האפשרות של אמת היסטורית קוהרנטית אחת. כפי שפועל עיתונאי, היסטוריון או במאי, יציב אוסף שברי סיפורים, שואל שאלות ומלקט פיסות מידע כדי לחזור לסיפור ולזיכרון מסוים ולפעול בתוכו, בניסיון להמחיש משהו מוסתר או מודחק, ובכך ליצור חוויה ביקורתית ובד בבד, פיוטית.

נקודות המוצא שלו הן בעיקר עדות ופרשנותה, והניסיון להציג את שתיהן בו זמנית ללא קונפליקט. מבחינה זו, ההיבט הפרפורמטיבי של השפות מהווה עבורו ככלי מתווך. שילוב המדיום הדיגיטלי בעבודתיו מאפשר לו לנסות לייצר תרבות בדיונית בתוך העדות הספציפית, כפעולה במסגרת מסורת אופוזיציונית של פירוק ובנייה מחדש של הייצוג – לספר את הסיפור מחד, אך לפקפק בו מנגד, כסוג של השתקפות על הפרספקטיבה שלנו על המציאות.

יציב הוא בוגר האקדמיה לאמנות בבצלאל, ירושלים (2008) ו-UDK ברלין (היטו שטייר, 2010). עבודותיו הוצגו במספר תערוכות יחיד ובמספר רב של תערוכות קבוצתיות, ביניהן ב-Tate Modern לונדון, KW ברלין, Van Abbemuseum, הולנד, סרטיו הוקרנו בפסטיבלי קולנוע ברחבי העולם.

תהילה חכימי
סופרת, משוררת

זוכת מלגת פולברייט לתוכנית הבינלאומית לכתיבה באוניברסיטת איווה-ארה"ב לשנת 2018 . ב- 2024 ראה אור ספר השירה
השני של חכימי – אמא איקס, בהוצאת לוקוס. הרומן הראשון שלה – יריתי באמריקה ראה אור בהוצאת אחוזת בית בשנת
2023 זכה לתשבחות המבקרים והיה מועמד ברשימה הארוכה לפרס ספיר. הרומן יריתי באמריקה יראה אור באנגלית
בתרגומה של ג׳ואנה חן, בהוצאת פינגווין ראנדום האוס בקיץ 2025 . קדמו לו: מקשה אח ת, נובלה, 2023 , הוצאת פרדס;
חֶבְרָה, פרוזה, 2018 , סדרת מעבדה של הוצאת רסלינג. ספר השירים מחר נעבוד, 2014 , זוכה פרס ברנשטיין לספרות לשנת
2015 ; במים, 2016 , נובלה גרפית, בשיתוף עם האמנית לירון כהן. תהילה חכימי היא זוכת פרס ראש הממשלה לסופרים
ע"ש לוי אשכול לשנת 2018 ומלגת פרדס של הספרייה הלאומית לשנת 2019 . חכימי מפרסמת שירים וסיפורים בעיתונים
יומיים, כתבי עת ומגזינים ספרותיים, שיריה וסיפוריה הקצרים תורגמו לסינית, קרואטית, אנגלית, שבדית, מקדונית, ספרדית
, רומנית, איטלקית וגרמנית.
במקצועה חכימי היא מהנדסת מכונות בוגרת אוניברסיטת בן גוריון בנגב.

מלחינה, אמנית סאונד, מאלתרת ומרצה בעולמות המוסיקה החדשה והנסיונית.

מוצאת השראה בכל הצלילים הרוטטים בין הארכיטקטורה של האוזן להרמוניה של הספירות.

בבסיס יצירותיה המוסיקליות קיים נסיון ללמוד דבר על טבע הצליל, אופני התנהגותו והתארגנותו מבחינה אקוסטית, וההקשרים הסביבתיים/חברתיים/פוליטיים הנלווים. היא נמצאת בחיפוש מתמיד אחר חשיפה והגברה של שכבות ותבניות מוסיקליות המתקיימות מבחינה פיזיקלית-אקוסטית, ובאינטראקציה של הצליל עם הפיזיולוגיה של האוזן ועם הפסיכולוגיה של ההאזנה.

לעתים, העבודות משלבות מימד נוסף של עולמות סאונד בדיוניים הנעים בין קריפטוזואולוגיה, קריפטובוטניקה ופולקלור עתידני.

תחומי מחקר ויצירה נוכחיים כוללים: הרמוניה פרהיסטורית, טקסונומיה צלילית, סאונד כמוצג מוזיאלי, בוטניקה סונורית, מחקר צלילי תת-מיימי, הקלטות שטח, סאונד וסביבה במדע ובאמנות, והדים והדהודים בהקשרים מוזיקליים, פוליטיים וחברתיים.

השלימה לימודי דוקטורט בקומפוזיציה באוניברסיטת קליפורניה, סנטה קרוז, במחקר וסדרת יצירות החוקרות מערכות הקשרים שונות בין מוסיקה לפוליטיקה, החל ממקצבים של קריאות מחאה ועד סדרת יצירות תלויות-מקום המזמינות את המאזינות לקחת חלק בביצוע היצירות ולטשטש את הגבולות בין מלחינה/מבצעת/קהל.

מלמדת בחוג למוסיקה באוניברסיטת חיפה ובביה״ס לאמנות וחברה מוסררה.

מנהלת אמנותית שותפה/מלחינה/מבצעת באנסמבל מוסיקה נובה.

זוכת פרס ראש הממשלה למלחינים ושני פרסי אקו״ם.

מעיין אליקים (נולד 1985, תל אביב), אמן רב-תחומי.

מרצה במחלקה לאמנות בבצלאל אקדמיה לאמנות ועיצוב ירושלים, ובבית הספר לאמנות רב-תחומית בשנקר.

אליקים פועל במגוון סוגי מדיה, עבודתו נעה בין דו-מימד לתלת-מימד ובין פיסול ומיצב לוידאו-ארט. בכל אחת מיצירותיו גלום עולם ידע רחב, פרי של לימוד עצמי ומחקר מתמשך בנושאים ספציפיים מתחומים שונים – תולדות האמנות, מדע, היסטוריה, מיתולוגיה ועוד – כמו גם של התמחות והכשרה מעשית ברכישת טכניקות ייחודיות של מלאכות-יד: חלקן אזוטריות, חלקן שאולות מתרבויות רחוקות, חלקן נדחקו לשולי העולם הדיגיטלי העכשווי. יצירותיו טעונות ברבדים של משמעויות והן מזמנות לצופה חוויה עמוקה, אינטלקטואלית ורגשית כאחת. השילוב המפתיע בין אובייקטים שהם פרי מלאכת יד מדוקדקת ומושקעת להפליא, לבין חפצים מצויים הלקוחים מהסביבה המיידית, כמו-גם החיבור בין טקסטים ועולמות דעת מגוונים ורב-תרבותיים, לבין תיאוריות רוחניות, חוזרים ומופיעים ביצירותיו, המצטברות ליקום הולך וגדל, מן תיבת פלאים של אוצרות חוצי זמנים וסגנונות.

עבודותיו הוצגו בתערוכות רבות, במוזיאונים, גלריות ובמרחב הציבורי. תערוכות יחיד נבחרות: שעון, שמש, 2022 מוזיאון תל אביב לאמנות (אוצר: דורון רבינא); גלגולי צורה, 2018, גלריה זומר, ת"א (הילה כהן שניידרמן); ונהר יוצא מעדן, 2018, ספרית שוקן, ירושלים; הנצח בעין הסערה, 2014, גלריית המדרשה בת״א (אוצר: בועז ארד). בין התערוכות הקבוצתיות בהן השתתף: נונפיניטו, ארטפורט, תל אביב (2022); חפירות, מוזיאון ארצות המקרא (2021), בעיות השעה, מוזיאון תל אביב לאמנות (2017); ארמון הבדולח והמקדש הארור, מוזיאון פ״ת לאמנות (2015); רשמים, הביאנלה השישית לרישום, בית האמנים ירושלים (2016); טובין, מוזיאון בת-ים (2013). לאורך השנים זכה למענקים ופרסים רבים ביניהם פרס נתה דושניצקי, מענק מטעם קרן שוקן, ארטיס, AIDA, אסיילום ארטס, מועצת הפיס לאמנות ותרבות, קרן רבינוביץ׳ ועוד.

בשנת 2017 יצר אליקים את "בריכת שיקוף (אין גן ללא נחש)“, עבודת קבע בכיכר אירופה בתל אביב, הכוללת תבליט רצפה גדול מימדים המבוסס על מפת השמים. בשנת 2021 נבחר להשתתף בתוכנית הרזידנסי של ארטפורט ובקיץ 2022 נפתחה תערוכת היחיד המוזיאלית הראשונה שלו ״שעון, שמש״ במוזיאון תל-אביב לאמנות.

גב' נרדין סרוג'י היא אמנית רב תחומית ילידת נצרת, 1980, פועלת כיום בחיפה. סרוג'י בוגרת תכנית MFA בבצלאל האקדמיה לאמנות ועיצוב, ירושלים (2017), בעל תואר ראשון מאוניברסיטת חיפה בספרות אנגלית ואומנויות יפות (2004), דיפלומה בעיצוב אופנה מקולאז' ויצו, חיפה (2012), ודיפלומה מקולאז' אורנים, טבעון, ללימודי אמנות וחינוך (2006).

נרדין מנכסת אובייקטים, דימויים וצלילים מוכרים מסביבתה, הופכת אותם למעין התערבויות המזמינות את הצופה להגדיר מחדש את הבנתו ויחסיו לסביבה. התערבויות אלו מבקשות לפרוץ את הגבולות ולאתגר את הסטטוס קוו על ידי יציאה מהתפקוד או מהשימוש המוכר, ולהפנות את הביקורת פנימה, כמי שמטילות ספק בקיומן עצמן.

במהלך השהות בטכניון סרוג׳י תמשיך בחקירת היחסים בין מקום ומיקום, ותיצור עבודות תלויות מקום המשלבות את הידע, הטכנולוגיה, והטכניקות שהמקום מביא ומציע.

סרוג'י הציגה תערוכות יחיד במוזיאון חיפה לאמנות (2022) ובגלריה לאמנות בית-הגפן (2019). עבודותיה הוצגו בתערוכות ובמוסדות שונים ובהם: מוזיאון תל אביב לאמנות, ישראל (2021); מוזיאון רמת גן, ישראל (2022); המוזיאון לאמנות האסלאם, ירושלים (2020); הביאנלה ה-7 לרישום בישראל, בית האמנים – ירושלים (2019); MoBY, מוזיאוני בת-ים (2018); מוזיאון העיר חיפה (2018); הביאנלה החמישית של ריוואק, קלנדיה הבינלאומית, חיפה – רמאללה (2016); הביאנלה הבינלאומית של קלנדיה, רמאללה, פלסטין (2012).

בשנים האחרונות הוענקו לסרוג'י מספר מענקים ופרסים, כגון: קרן אמנות עכשווית אאוטסט, מענק תערוכות (2022), ארטיס, מענק תכנית השהות, תכנית השהות השנתית של ארטפורט, תל אביב (2021-2022), פרס רפפורט. למצוינות (2021), מועצת פיס לתרבות ואמנות, מענק ספרי אמן (2019) ומענק לתערוכה (2019 ו-2022).

ד"ר אורית וולף, פסנתרנית בין לאומית, מלחינה, יוצרת רב תחומית, אשת חדשנות ומשוררת- היא זוכת הפרס הראשון בתחרות ריצ'מונד- ארה"ב, כלת פרס רוזנבלום, פרס קאן לאמנויות (KAHN), פרס האטורי (HATTORI), פרס המועצה הציבורית לתרבות ואמנות, קרן תרבות אמריקה-ישראל ועוד פרסים רבים אחרים.

היא החלה את לימודיה האקדמיים בהיותה בת 16 בלבד לאחר סיום לימודיה בתיכון לאומנויות עש' "תלמה ילין"; בוגרת אוניברסיטת תל-אביב ואוניברסיטת בוסטון (B.Mus בהצטיינות יתרה ובמלגת דיקאן מלאה SUMMA CUM LAUDE), האקדמיה המלכותית בלונדון (תואר מסטר ותואר אמן M.Mus & Artist Diploma) ותואר במוסיקולוגיה מאוניברסיטת בר אילן על הקדנצות הרומנטיות של בטהובן בהנחייתה של פרופ' יהודית פריגשי ובמלגת הנשיא ((Ph.D in English.

מגיל 12 היא מקליטה בקביעות לרשות השידור כמו גם לתחנות רדיו רבות בכל העולם, הן כפסנתרנית והן מיצירותיה שלה כמלחינה (BBC Radio 3, BBC Radio 2, CBC, CBS, GLR, NRK, WGBH ועוד). לצד היותה סולנית עם כל התזמורות המובילות בארץ לרבות הפילהרמונית הישראלית וכן בחו"ל- English Chamber Orchestra, BBC Symphony, Mozart Chamber Players, Royal Academy of Music Symphony, ,Wroclaw Symphony הופיעה מעל הבימות החשובות בעולם:  Wigmore Hall, London; Tsai Performance Center, Boston; Alt Opera Hall, Frankfurt; Carnegie Hall, New York; Concertgebouw, Amsterdam.

וולף מקדישה עצמה בעשרים וחמש השנים האחרונות לחזון והשליחות שלה להנחלת המוסיקה הקלאסית לקהל הרחב. היא מנהלת אמנותית של למעלה מתשע סדרות קונצרטים ומופעים רב תחומיים במגוון בימות ברחבי הארץ- בעברית ובאנגלית. סדרות הבית שלה, הגדושות באלפי מנויים, מתקיימות במוזיאון תל-אביב לאמנות, תיאטרון ירושלים, מוזיאון ישראל, מוזיאוני חיפה, לצד סדרות באוניברסיטה הפתוחה; רעננה, היכל התרבות נתניה, היכל התרבות כפר יונה, המשכן לאומנויות אשדוד עם הסימפונית אשדוד והמשכן לאומנויות באר שבע בשיתוף עם הסימפונייטה. לצד עולם הביצוע, וולף מוזמנת תדיר להעביר כיתות אמן ולשפוט בפרסי אקו'ם ובתחרויות ישראליות ובינלאומיות.

הייחודיות בעשייה האמנותית של וולף מתבטאת בשיח הבלתי אמצעי, בנגינה עם גדולי המוסיקאים בעולם ובחיבור בין המוסיקה הקלאסית לאומנויות השונות Mash) Up and Cross Over).  בנוסף, היא שוקדת על הכנסת המוסיקה הקלאסית ליצירה עברית ולועזית בת זמננו-  עיבודיה כוללים עבודה על שיריי יוסי בנאי, אלביס פרסלי ופראנק סינטרה ונוספים.  מאות תכניות המקור שלה כוללות גם שילוב ייחודי של אמני במה: שחקנים ורקדנים יוצרים לצד סופרים, משוררים, ציירים ומוסיקאים מהשורה הראשונה בארץ ובעולם. הללו חוברים יחד לביצוע קולקטיבי, נגינה ויצירה על הבמה המביא שיח חדשני, אקטואלי, מסעיר ומרגש המקרב אליו אלפים שטרם היו נגישים לתרבות הקלאסית. דגש מיוחד שמה וולף על הדור הצעיר בארץ מהפריפריה- היא פותחת צוהר לתרבות שכמעט ואינה מונגשת בימנו. וולף מוכיחה כי אפשר להביא את הישן בדרך חדשנית, נגישה ועם זאת בדרך השומרת על מקצוענות בקנאות (מבין האומנים והאישים עימם היא עובדת ניתן למנות את הכנר חגי שחם, הצ'לן הלל צורי, הזמרים דוד ד'אור ושלומי שבן, הזמרת קריסטין ברואר, הויולנית נבוקו אימאי, השחקנים נתן דטנר וליאור אשכנזי, המשורר ארז ביטון, הרקדנית רננה רז, אמנית החול אילנה יהב, הרב בני לאו, המתמטיקאי פרופ' חיים שפירא ומאות נוספים).

בשנת 2010 נבחרה לאחת האנשים המשפיעים של השנה על ידי מגזין "דה מרקר", בשנת 2008 קבלה את פרס ARAM מטעם האקדמיה המלכותית בלונדון במעמד בכירי בית המלוכה על תרומתה הרב תחומית לעולם המוסיקה. במקביל להיותה פסנתרנית, עוסקת וולף בפיתוח חותם אישי. היא מרצה על כך כמרצה אורחת במגוון אוניברסיטאות ואקדמיות בעולם לרבות אוניברסיטת תל אביב, שנקר, אוניברסיטת לידס, אוניברסיטת בוסטון, אוניברסיטת ברמינגהאם, אוניברסיטת באת', האקדמיה למוסיקה ומחול בירושלים, האקדמיה המלכותית בלונדון ( Leadership for Stage Performers) ואוניברסיטת רייכמן. במקביל מונתה בשנת 2022-2023 ל"אמן בקמפוס" בטכניון, מינוי אשר מאפשר לה לצד הוראת קורסי אמנות ייחודים לבסס דיאלוגים בין מדענים למוסיקאים, לרבות יזמות במחקר בין אמנות הביצוע למדעי המוח, כמו גם לעסוק בתרומתה של המוסיקה לפיתוח קוגניטיבי ופיתוח אינטליגנציה מלאכותית.  הרצאת ה- TED שלה ""Play the Keynote of Your Life אשר ניתנה בהיכל התרבות תל אביב בשנת 2018 מביאה אותה להרצות בעשרות כנסים וקונצרנים בארץ ובעולם, מהם עם חברות Fotrune500. פעילותה ההתנדבותית של אורית וולף כוללת עבודה עם קרן שמש ליזמים צעירים, קרן "מעשה" ,עבודה עם אוכלוסיות בפריפריה ומהמגזר הערבי ותרומה תרבותית מזה יותר מעשור לאוכלוסיות עם צרכים מיוחדים.

ספר ביכוריה "אהבה בסי מינור" יצא בשנת 2021 בהוצאת צבעונים. בקרוב ייצא ספר השירה השני שלה.

ד"ר אלעד שניידרמן הוא אמן סאונד רב תחומי, חוקר ומרצה.

עבודתו עוסקת בצומת של אמנות, טכנולוגיה ומדע – הוא חוקר את ההיבטים הפיזיים והסנסציוניים של גוף האדם באינטראקציה שלו עם חברת הרשת. בסדרה של יצירות קוליות ורב-תחומיות, הוא חוקר את הנושא בניסיון לחשוף את המהות החומרית והפעולה העומדת בליבת החוויה האסתטית.

יחד עם המדען פרופ' מוטי פרידמן ומעבדתו, יצר אלעד את הפרויקט האמנותי-מדעי המתמשך Sync Variation החוקר סנכרון של רשתות אנושיות מורכבות. פרויקט זה פורסם בכתב העת Nature Communications והקנה לאלעד את הדוקטורט שלו בקומפוזיציה מוזיקלית מאוניברסיטת סטוני ברוק.

במהלך השנים אלעד שיתף פעולה עם אמנים רבים מתחומי המחול, הקולנוע, האמנות הפלסטית והמוזיקה. ביניהם הכוריאוגרפית נועה דר, הקולנוען דור ירון שני, האמן הפלסטי מישל פלטניק, האמן הרב-תחומי שחר דור ואחרים.

מקומות תערוכות והופעות נבחרים:
Seamus (ועידת מוזיקת ​​מחשבים לאומית) – מיאמי, ICMC (כנס מוזיקת ​​מחשב בינלאומי) – ניו יורק, Harvestworks Digital Media – NYC, מכון גתה – ברצלונה, פסטיבל האלקטרו-אקוסטי של ברוקלין, מרקין הול בלינקולן סנטר – ניו יורק, מכון גתה – ליון, מחקר תנועה (DTW) – NYC, Düsseldorf Kunstfilmtag Kunstverein Malkasten, Moves Festival – ליברפול, פסטיבל ירושלים, מוזיאון חיפה לאמנות, גלריית המדרשה – תל אביב, בית הנסן – ירושלים, מוזיאון העיצוב – חולון, מוזיאון תל אביב לאמנות, עכו פסטיבל תיאטרון אלטרנטיבי, מוזיאון פטר לננו ואמנות – רמת גן